24 השעות הראשונות
- 20 דקות: הדופק ולחץ הדם מתחילים להתייצב לקראת הרמה התקינה.
- 8 עד 12 שעות: הפחמן החד-חמצני בדם יורד בחדות ורמות החמצן מתאוששות.
- 24 שעות: עודף הפחמן החד-חמצני נעלם, והלב כבר עובד בפחות מאמץ.
ימים 2 עד 3: חושים ונשימה
בערך אחרי 48 שעות קצות עצבים שמתחדשים מחזירים לטעם ולריח את החדות, ורוב האנשים שמים לב לזה קודם כול באוכל. אחרי 72 שעות דרכי הנשימה מתרפות והנשימה מרגישה קלה יותר. זה גם שיא תסמיני הגמילה, כך שהחדשות הטובות והימים הקשים חופפים. שניהם עוברים.
שבועות 2 עד 12: חדר המכונות מתאושש
זרימת הדם ותפקוד הריאות משתפרים באופן מדיד. הליכה, מדרגות ואימונים נעשים קלים יותר. במהלך החודשים הבאים הריסונים שמטאטאים את דרכי הנשימה גדלים מחדש, כך שהשיעול וקוצר הנשימה ממשיכים לרדת. תפקוד הריאות יכול להשתפר בכ-10 אחוזים תוך 9 חודשים.
שנה ואחריה
אחרי שנה בלי עישון הסיכון העודף למחלת לב כלילית הוא בערך חצי מזה של מי שממשיך לעשן. והפער ממשיך להיסגר: הסיכון לשבץ מתקרב לזה של מי שלא עישן אף פעם תוך כ-5 שנים, ואחרי 10 עד 15 שנה הסיכון לסרטן ריאות ולמחלות לב יורד לשבריר מהסיכון של מעשן.
ציר הזמן של הכסף מהיר יותר
היתרונות לבריאות מצטברים בשקט, והחיסכון מצטבר לעין. הרגל של קופסה ביום עולה במחירים רגילים אלפי שקלים בשנה. כל סיגריה שמדלגים עליה היא כסף שנשאר בכיס, ולכן לראות את הסכום שנחסך גדל הוא אחד הדברים שהכי מניעים בתהליך הפסקה.
בתוכנית הדרגתית אבני הדרך לא מחכות לסיגריה האחרונה: כל צעד כלפי מטה אומר פחות פחמן חד-חמצני, הפסקות ארוכות יותר בלי עישון ויותר כסף שנשאר, כבר מעכשיו. התועלת המלאה מגיעה באפס. בכמה סיגריות ביום לא מזיקות מוסבר למה אפס הוא היעד ששווה לכוון אליו.